אסונות טבע וביטוח: האם השוק הישראלי מוכן לרעידת אדמה?

Articles

בעשור האחרון, נרשמה עלייה דרמטית במספר ובחומרת אסונות הטבע בעולם – סופות, שטפונות, שריפות ורעידות אדמה. עם שינויי האקלים, גם ישראל חשופה. האם שוק הביטוח המקומי מוכן להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה?

 

העלויות הגלובליות – והשפעה על ישראל

על פי דו”חות של Swiss Re ו-Munich Re, אסונות טבע גרמו ב-2023 לנזקים של מעל 260 מיליארד דולר, כשפחות ממחצית מהנזק מבוטח. בישראל, אסון כמו רעידת אדמה עשוי לגרום לאובדן של מיליארדי שקלים. תרחיש של רעידת אדמה בצפון הארץ, למשל, צפוי לפגוע במאות אלפי מבנים – רבים מהם אינם מבוטחים כראוי.

 

ביטוח מבנה ודירה: הפוליסות הקיימות לא מספיקות

פוליסות רבות אינן כוללות כיסוי לרעידת אדמה כברירת מחדל. לקוחות רבים אינם מודעים לכך, או בוחרים לוותר על הכיסוי בגלל תוספת העלות. בנוסף, מבנים ישנים עלולים להיות מבוטחים לפי שווי נמוך משווי ההחלפה האמיתי.

 

האם המדינה מוכנה?

רשות שוק ההון יחד עם פיקוד העורף פועלות לקידום תרחישי קיצון, אך אין עדיין קרן לאומית לאירועים רחבי היקף. ביטוחי משנה קיימים, אך לא בטוח שיכסו את כל הנזק במקרה אסון. כמו כן, היעדר מדיניות אחידה בין החברות מוסיף לאי-הוודאות.

 

פתרונות אפשריים

הקמת קרן לאומית לפיצוי, חינוך צרכני, והרחבת פוליסות חובה הם רק חלק מהמהלכים האפשריים. כמו כן, כדאי לשקול הנפקת אג”ח ייעודיות לאסונות או שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים לפיתוח פתרונות ביטוח קולקטיביים למקרי קיצון.

 

מסקנה: הזמן לפעול הוא עכשיו

במקום לחכות לרעידת האדמה – כדאי ששוק הביטוח, הציבור והמדינה ייערכו כבר היום. פתרון מערכתי, השקעה בחינוך ובשקיפות צרכנית יכולים לצמצם את היקף הנזק הכלכלי ולשמור על יציבות החברות והמערכת כולה.