
בן אנד ג’ריס – התביעה הייצוגית בדרך חברות הביטוח בכוננות ספיגה
חברת הגלידות בן אנד ג’ריס (NASDAQ: BEN), כיום בבעלות Uniliver PLC (NASDAQ: UL), היא עוף מוזר מעט בזירת התאגידים הבינלאומיים. החברה הוקמה ב-1978 על ידי…
מערך התחבורה הציבורית בישראל נשען על מגוון מפעילים – מחברות אוטובוסים ציבוריות ופרטיות ועד מוניות שירות ומוניות ספיישל. כל רכב המשמש להסעת נוסעים בשכר מחויב לא רק ברישיון מסודר, אלא גם בכיסוי ביטוחי מקיף, שנועד להגן על הנוסעים, הנהגים והצדדים השלישיים במרחב הציבורי.
הבסיס החוקי לביטוח הרכבים הציבוריים הוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת”ד), שמסדיר את זכאותו של כל נוסע לקבל פיצוי במקרה של פגיעה גופנית – מבלי להוכיח אשמה. החוק תקף גם לגבי מקרים שבהם הפגיעה מתרחשת בעלייה או בירידה מהרכב.
חברת התחבורה מחזיקה במספר כיסויים במקביל:
נהגי מוניות כפופים למערך חוקים מחמיר יותר מרכב פרטי. הם נדרשים לרישיון נהיגה ציבורי, בדיקות רפואיות שנתיות, וכן ביטוח חובה וצד ג’ ברמה גבוהה יותר. בנוסף, מוניות רבות מבטחות עצמן בביטוח רכב מסחרי עם כיסוי נרחב יותר – כולל נזקי ונדליזם, תביעות של נוסעים, ושירותים משפטיים.
חברות מוניות גדולות או אפליקציות הסעה דיגיטליות אף משלבות ביטוחי סייבר ומידע, בשל רגישות הנתונים האישיים של הנוסעים, מערכות התשלום המקוונות, ואפשרות של פריצות למערכות.
במקרה של תאונה, נוסע שנפגע זכאי לפיצוי – בין אם הוא מחזיק כרטיס חכם ובין אם עלה באופן מזדמן. חשוב לתעד את פרטי האירוע, לשמור עדויות, לפנות לטיפול רפואי מיידי ולהגיש תביעה באמצעות עורך דין או ישירות מול חברת הביטוח.
הפיצוי כולל הוצאות רפואיות, שיקום, פיצוי על ימי עבודה אבודים ולעיתים גם מרכיב של סבל וכאב. במקרים קשים – הפיצוי יכול להגיע למאות אלפי שקלים.