האם ביטוח ישיר הפרה את הסכמת הלקוחות בעת חידוש הפוליסות?

Or Shushan

עיקרי הדברים:

• בית המשפט המחוזי אישר תובענה ייצוגית בסך 200 מיליון ש”ח נגד חברת “ביטוח ישיר”, בטענה לחידוש אוטומטי של פוליסות ביטוח רכב ורכוש ללא הסכמה מפורשת של הלקוחות.

• בית המשפט קבע כי הנחיות רשות שוק ההון שאיפשרו חידושים אוטומטיים היו בלתי חוקיות, והיה על חברות הביטוח להתעלם מהן.

• חברת ביטוח ישיר מתכננת לערער, בטענה שפעלה בהתאם לנוהג הרגולטורי והעניקה כיסוי מלא ללקוחות בתקופה שבמחלוקת.

בפסק דין תקדימי, קיבל בית המשפט המחוזי תובענה ייצוגית בסך 200 מיליון ש”ח נגד חברת ביטוח ישיר, בטענה כי החברה חידשה באופן אוטומטי פוליסות ביטוח רכב ורכוש בין השנים 2005 ל-2011, מבלי לקבל את הסכמת המבוטחים במפורש.
ההחלטה מהווה אתגר משמעותי לנוהגים ותיקים בענף הביטוח ומעלה שאלות מהותיות בנוגע לאיזון בין הנחיות רגולטוריות לבין אוטונומיה חוזית בשווקי הביטוח בישראל.

התיק, המתנהל למעלה מעשור, מתמקד בחוקיותם של חידושים אוטומטיים של פוליסות — פרקטיקה רווחת בענף הביטוח בשנות ה-2000 המוקדמות.
בית המשפט קבע כי הנחיות רשות שוק ההון, אשר אפשרו חידושים אוטומטיים, היו חסרות תוקף, וכי היה על ביטוח ישיר לפעול עצמאית להגנת זכויות הצרכנים במקום להסתמך על הנחיות רגולטוריות פגומות.

בית המשפט מערער על לגיטימיות רגולטורית

נימוקי בית המשפט מהווים מקרה חריג שבו רשות שיפוטית מבטלת באופן ישיר הנחיות רגולטוריות.
לפי פסק הדין, ביטוח ישיר “לא יכלה להסתמך על הנחיות רשות שוק ההון כמגן מפני אחריות”, וכי על החברה הייתה מוטלת חובה עצמאית לקבל את הסכמת הלקוחות במפורש לפני חידוש הפוליסות.

עוד נקבע כי אף שהלקוחות קיבלו ונהנו מכיסוי ביטוחי בשנים שבמחלוקת, הליך החידוש פגע בשקיפות וביכולת הבחירה התחרותית שלהם.
אי-יצירת קשר עם המבוטחים טרם החידוש, כך לפי הטענות, הקטינה את כוח המיקוח שלהם ומנעה מהם להשוות מחירים ותנאים מול מתחרים.

לשם בחינת היקף הנזק הפוטנציאלי, מינה בית המשפט מומחה עצמאי שיקבע את גודל הקבוצה שנפגעה ואת גובה הפרמיה הממוצעת ששולמה בשנים הרלוונטיות.
הערכתו של מומחה זה תהיה מרכזית בחישוב ההחזר האפשרי למבוטחים.

התפתחות משפטית: מכשל בהודעה להפרה חוזית

זהו פסק הדין השני בתיק זה. בהחלטה מוקדמת יותר, קבעה השופטת מירב נדב כי ליבת הסוגיה נעוצה בכשל של ביטוח ישיר בהודעה ללקוחות על חידוש הפוליסות.
עם זאת, התובעים ערערו בהצלחה בשנת 2016, וטענו כי חידוש אוטומטי ללא הסכמה מפורשת מהווה הפרה של חוק החוזים הישראלי — ולא רק של חובת הגילוי.

בשנת 2020 הרחיב בית המשפט העליון את היקף התיק וחייב לבחון את תהליך החידוש עצמו, ולא רק אם נשלחה הודעה.
כתוצאה מכך, הקבוצה המיוצגת כוללת כעת את כלל מבוטחי ביטוח ישיר שפוליסותיהם חודשו אוטומטית ללא הסכמה — הרחבה המגדילה משמעותית את החשיפה הפיננסית של החברה.

תגובת ביטוח ישיר והשלכות על הענף

חברת ביטוח ישיר דחתה את ההחלטה וכינתה אותה “בלתי סבירה”, תוך שציינה כי פעלה בהתאם להוראות המפקח על הביטוח שהיו בתוקף באותה תקופה.
החברה הדגישה כי כל הלקוחות הרלוונטיים נהנו מכיסוי ביטוחי תקף, ובמקרים מסוימים אף השתמשו בפוליסותיהם בפועל.
עוד ציינה כי בפסק הדין קיימות “שגיאות עובדתיות ומשפטיות רבות”, והודיעה על כוונתה לערער.

ההליך מעלה השלכות רחבות עבור שווקי הביטוח בישראל, שבהם חידושים אוטומטיים מהווים מנגנון הכנסה מרכזי.
משפטנים מזהירים כי פסק הדין עשוי לחייב את חברות הביטוח לשנות את נוהלי החידוש שלהן, ולהבטיח קבלת הסכמה מפורשת התואמת את דרישות דיני החוזים.

מה צפוי בהמשך

אם יישאר פסק הדין על כנו, הוא עשוי להציב תקדים חדש שיחייב חברות ביטוח לקבל אישור פעיל ממבוטחים בכל תקופת חידוש — מהלך שעשוי לשנות את דפוסי הפעילות בענף כולו.
הדו”ח שיגיש המומחה העצמאי צפוי להשפיע הן על אומדן הפיצויים והן על עיצוב רפורמות רגולטוריות עתידיות.

ככל שההליך יתקדם לערעור, התוצאה עשויה להגדיר מחדש את הגבול בין הגנת הצרכן לבין הסתמכות רגולטורית — ואף לעורר גל של תיקוני מדיניות בשווקי הביטוח בישראל.