השפעת החרם המסחרי של טורקיה על ישראל: ביטוח המטען מתמודד עם סיכונים גוברים

Or Shushan

נקודות מפתח:

• החרמות הבלתי רשמיות של טורקיה על משלוחים הקשורים לישראל מגבירות את הסיכון לחתמים בשוק ביטוח הים.
• דרישה להצהרות על אי-קשר לישראל או על מטען מסוכן מעלה את רמות הציות והסיכון מול צדדים שכנגד.
• חברות ביטוח עשויות לדרוש פרמיות גבוהות יותר או להגביל כיסוי לאוניות העוברות סמוך לנמלי טורקיה — מגבלה נוספת על שרשראות האספקה של ישראל.

הסנקציות הימיות מתנגשות עם חשיפת ביטוח המטען

המהלך האחרון של טורקיה לחסום אוניות הקשורות לישראל מלהתדלק או לעגון בנמלים טורקיים, ולדרוש מכתבים המצהירים על ״היעדר קשר לישראל״, יוצר מוקד לחץ חדש בתחום ביטוח המטען. אף שהחרם נובע ממניעים גיאו-פוליטיים, הוא גורם לסיבוכים ממשיים בתחום החיתום, הקצאת הסיכון והמשכיות המסחר.

מבוא

כאשר מדינות מטילות מגבלות סחר, ההשפעה אינה מתבטאת רק במכסים ובסגירת נמלים — אלא גם באופן שבו חברות ביטוח מתמחרות ומקבלות סיכון. הסנקציות של טורקיה נגד ישראל בוחנות את החוסן של חותמי ביטוח ימי, הנדרשים להחליט אם לכסות אוניות החוצות או מתקרבות למים הטריטוריאליים של טורקיה בתנאים החדשים. עבור משלחי הסחורות, היבואנים, המבטחים והבנקים הפועלים מול שרשראות האספקה הישראליות, מדובר במקור חדש של חוסר ודאות, עלויות מוגברות ואתגר לוגיסטי.

רקע שווקי: איסורים ימיים והלם ביטוחי

מאוגוסט 2025, רשויות הנמלים בטורקיה דורשות באופן בלתי רשמי מסוכני ספנות להציג הצהרות כתובות שהאונייה אינה קשורה לישראל או שאינה נושאת מטען צבאי או מסוכן המיועד לישראל. לפי דיווח של רויטרס, ״אוניות המגיעות ישירות מישראל או מפליגות אל נמלי ישראל לא יורשו לעגון בנמלים טורקיים״, ואוניות הנושאות דגל טורקיה נאסרות אף הן מלפעול בנמלי ישראל.

הצעדים הללו מרחיבים למעשה את אזור הסיכון: אפילו אוניות שביקרו בעבר בישראל עשויות להיחשב ״חשודות״. חותמי ביטוח, שכבר רגישים לסיכון הנוגע לשינוי נתיב או העברות מטען, מתמודדים כעת עם אי-ודאות חדשה. ייתכן שיהיה צורך לעדכן את פרמיות ביטוח הסיכון הימי, סיכון שינוי נתיב, או החרגת נמלים. חלק מהחברות עלולות להיתקל בסירוב כיסוי או בהשתתפות עצמית גבוהה יותר בעת הפלגה במזרח הים התיכון.

תקדימים היסטוריים מצביעים על כך שחותמים ידרשו בהירות. כאשר עולות סנקציות ימיות או סירובי עגינה, חברות הביטוח נוהגות להוסיף סעיפי אחריות לנתיב, ״אי-קריאה״ לנמלים מסוימים, או אזורי חריגה. אך בסביבה פוליטית משתנה, נדרשת הערכה מחודשת מתמדת. חברות הביטוח חייבות לשקלל את הסיכון התפעולי של סירוב עגינה פתאומי, עיכובי שינוי נתיב, והאי-ודאות המשפטית סביב סעיפים הקשורים לחרמות.

השלכות רחבות: סחר, מימון ותיאבון סיכון

עבור ישראל, האמברגו הנוכחי מתווסף לאיסור היבוא והיצוא שהטילה טורקיה קודם לכן. בשנת 2024 ירדו יצואי טורקיה לישראל בכמיליארד דולר לעומת 2023, לפי נתוני בנק ישראל, עם השפעה מקרו-כלכלית מוגבלת בזכות ערוצי יבוא מגוונים. עם זאת, ענפים כמו חומרי בנייה (מלט, פלדה) ספגו פגיעה ממוקדת.

מבחינת מימון סחר וביטוח אשראי, ייתכן שבנקים וחברות ביטוח יבחנו מחדש מכתבי אשראי התומכים בזרימות יצוא שחייבות לעבור סמוך למים הטריטוריאליים של טורקיה. המסמכים עשויים לכלול כעת ערבויות נוספות, הסכמות מצד מבטחים, או תוספי החרגה. שרשראות אספקה תאגידיות התלויות במסלולים הימיים העוברים דרך טורקיה עשויות להידרש לשינוי נתיב — ארוך ויקר יותר — שיגדיל את עלויות ההובלה והביטוח.

גם מבטחים בינלאומיים ניצבים בפני לחץ רגולטורי: תקנות האנטי-חרם של ארצות הברית מחייבות חברות אמריקאיות להימנע מהשתתפות בחרמות שאינן מאושרות על ידי הממשל. לשכת התעשייה והביטחון (BIS) של משרד המסחר האמריקאי כבר פרסמה הודעה המזהירה כי עמידה בדרישות החרם של טורקיה עשויה להפר את תקנות היצוא האמריקאיות (EAR).

מה הלאה: הסתגלות בעולם הביטוח והספנות

חברות הביטוח צפויות לעקוב מקרוב אחר שינויי נתיבים, סירובי עגינה, והצהרות של הרשויות הטורקיות. ייתכן כי חברות החיתום יחריגו את המים הטריטוריאליים של טורקיה מהכיסוי הפוליסי או יחייבו ״אחריות בטוחה לטורקיה״. חברות ספנות עלולות להעדיף להימנע לגמרי מנמלים טורקיים, ולהסיט את הנתיבים דרך יוון, קפריסין או נמלים אחרים — מה שיגדיל את זמני ההובלה ועלויות הדלק.

גם מבטחים עשויים לשקול מחדש את רמות הסיכון המותרות למטען המיועד לישראל, במיוחד עבור מוצרים רגישים (חומרי בנייה, פלדה, חומרים מסוכנים). שווקי המשנה בביטוח (reinsurance) עשויים ללכת בעקבותיהם, ולהטיל פרמיות גבוהות יותר או להחריג חשיפה סמוכה לאזורי הסנקציות של טורקיה.

תחזית אסטרטגית: מגבלות והזדמנויות

המפגש בין סנקציות גיאו-פוליטיות לשווקי הביטוח מדגים כיצד מדיניות מדינה יכולה לעצב מחדש את מסגרות הסיכון. עבור שרשראות האספקה לישראל, עלויות הביטוח הגבוהות ואי-הוודאות בנמלים עשויות לפגוע ברווחיות או לחייב תכנון מחדש של המסלולים הלוגיסטיים. חברות ביטוח שידעו להסתגל באמצעות הערכת סיכון דינמית, נתונים בזמן אמת וגמישות תפעולית — עשויות לזכות ביתרון תחרותי, כל עוד ינוהלו בזהירות. ככל שהמגבלות של טורקיה יתבססו, השפעתן על תמחור ביטוח המטען, על נורמות החיתום ועל דפוסי הסחר האזוריים תתברר במלואה.