נפגעי דליפת מכרה בזמביה דורשים פיצויים בגובה 420 מיליון דולר מהחברה הסינית המפעילה

Or Shushan

עיקרי הדברים

• סכר פסולת במכרה נחושת קרס ושחרר 1.5 מיליון טון של פסולת חומצית לנהר קאפו מוקדם יותר השנה.
• הזיהום השפיע על מי השתייה וההשקיה של כמעט מחצית מאוכלוסיית זמביה.
• הנפגעים דורשים פיצויים בגובה 420 מיליון דולר מהמפעיל הסיני של המכרה, מה שמעלה שאלות על אחריות ורגולציה.

קהילות דוחפות לאחריות בעקבות אסון סביבתי

קריסת הסכר במכרה נחושת בבעלות סינית בזמביה הובילה לאחת ממשברי הסביבה החמורים ביותר במדינה בעשורים האחרונים. תושבים מקומיים וארגוני סיוע דורשים פיצויים על נזקים אקולוגיים נרחבים ועל סיכונים בריאותיים לטווח הארוך.

הקדמה

בחודש פברואר קרס סכר פסולת באתר כריית נחושת גדול, ושחרר כ-1.5 מיליון טון של בוץ חומצי לנהר קאפו. הדליפה חיסלה חיים מימיים, השמידה דגים לאורך 100 קילומטרים ופגעה במקור מים מרכזי שעליו מסתמכים מיליונים לצורכי השקיה וצריכה יומיומית. כעת דורשות הקהילות הנפגעות פיצויים בגובה 420 מיליון דולר מהמפעיל הסיני של המכרה, בתיק מתוקשר שעשוי להגדיר מחדש את סטנדרטי האחריות התאגידית במגזר הכרייה של זמביה.

רקע כרייה וסביבה

זמביה, יצרנית הנחושת השנייה בגודלה באפריקה, נשענת באופן משמעותי על הכנסות מכרייה. עם זאת, הממשל הסביבתי מתקשה להדביק את הקצב של ההתרחבות התעשייתית המהירה. סכרים לאגירת פסולת, שנועדו להכיל תוצרי לוואי של כרייה, מהווים היסטורית סיכון בטיחותי בתעשייה העולמית. במקרה זה, קריסת הסכר מדגישה חולשות בפיקוח ובהיערכות. מומחים סביבתיים מציינים כי עלויות השיקום ושחזור המערכות האקולוגיות עלולות להימשך עשרות שנים, בעוד שההשפעות המיידיות—כגון הידלדלות הדגה וזיהום הקרקע—כבר מכבידות על פרנסת האזורים הכפריים.

השלכות רחבות על זמביה ומעבר לה

האסון מדגיש את המתח בין השקעות זרות לבין הגנה סביבתית במדינות עשירות במשאבים. זמביה חיפשה באופן פעיל הון זר כדי לחדש את מגזר הכרייה שלה, כאשר חברות סיניות ממלאות תפקיד מרכזי. עם זאת, הדליפה בנהר קאפו עוררה מחאה ציבורית רחבה סביב אחריות תאגידית ואכיפת ממשל. משקיעים עוקבים מקרוב: רגולציה סביבתית מחמירה עלולה להעלות עלויות תפעול, אך כישלון בפעולה עלול לשחוק יציבות חברתית וחוסן כלכלי לטווח הארוך.

מה צפוי לקהילות הנפגעות ולתעשייה

הדרישה המשפטית לפיצויים בגובה 420 מיליון דולר צפויה לבחון את מערכות המשפט והרגולציה של זמביה. נציגי הקהילה טוענים כי הפיצויים חייבים להתייחס גם להפסדים מיידיים—כגון דגה שנכחדה ושטחים חקלאיים מזוהמים—וגם לסיכונים עתידיים כמו משברי בריאות פוטנציאליים. אנליסטים בתעשייה צופים כי המקרה עשוי להשפיע על מסגרות השקעה עתידיות, תוך דחיפה להגברת ההגנות הסביבתיות וסעיפי האחריות בחוזי כרייה. במקביל, ארגונים בינלאומיים מפעילים לחץ על בעלי העניין הסינים להפגין אחריות תאגידית רבה יותר באפריקה.

סיכונים עתידיים למגזר הכרייה בזמביה

האירוע בנהר קאפו מהווה רגע מכריע עבור ממשל הכרייה בזמביה. בעוד שייצוא הנחושת נותר קריטי לכלכלת המדינה, איזון בין צמיחה לקיימות יהיה חיוני. אם תיאכף אחריות, הדבר עשוי לקבוע תקדים להגנה סביבתית חזקה יותר ברחבי האזור. עם זאת, אם הפיקוח יישאר חלש, זמביה מסתכנת בחזרה על מחזורי נזק סביבתי וחוסר יציבות חברתית. עבור מקבלי ההחלטות, האתגר יהיה להבטיח כי פיתוח משאבים מיטיב עם האוכלוסייה מבלי להותיר אחריו עלויות סביבתיות בלתי הפיכות.