SKN | האם הכנסת תצליח לתקן את אי-השוויון הביטוחי? המחוקקים יבדקו אפליה נגד פצועי צה”ל בביטוחי המשכנתאות

Articles

עיקרי הדברים:
• ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תחקור טענות לפיהן חברות הביטוח מפלות לרעה חיילי צה”ל שנפצעו בקרב בעת בקשת ביטוח משכנתא.
• חיילים שנפצעו מתמודדים עם פרמיות גבוהות במיוחד ואף סירוב מצד חברות הביטוח, בשל נכות פיזית או נפשית שנגרמה במהלך השירות.
• לשכת סוכני הביטוח הציעה מנגנון ערבות מדינה שיבטיח גישה שווה לביטוח משכנתא עבור מי ששירתו ונפצעו.

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לדון בסוגיה ההולכת ומתרחבת בענף הביטוח, בעקבות דיווחים לפיהם נכי צה”ל נדחים או מחויבים בפרמיות מופרזות בביטוחי משכנתא – רכיב חיוני לקבלת הלוואת דיור. הסוגיה, שהועלתה על ידי לשכת סוכני הביטוח, חושפת לטענת רבים עיוות מערכתי הפוגע באלה שנפצעו במהלך שירותם למען המדינה. על רקע משבר הדיור המתמשך בישראל, המקרה מעורר לחץ ציבורי ופוליטי גובר על הרגולטורים וחברות הביטוח למצוא פתרון הוגן וברי-קיימא.

דילמה אתית וכלכלית מתרחבת

לפי דיווחים רבים, נכי צה”ל – ובמיוחד אלו הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) או מנכויות פיזיות קבועות – מסווגים לעיתים קרובות על ידי חברות הביטוח כלקוחות “בסיכון גבוה”. סיווג זה גורר עלייה חדה בפרמיות הביטוח או אף סירוב מוחלט למתן כיסוי ביטוחי. בהיעדר ביטוח חובה זה, אותם חיילים אינם יכולים לקבל משכנתא – ובכך ננעלת בפניהם האפשרות לרכוש בית.

מבחינה אתית, מדובר בתופעה המעוררת ביקורת חריפה מצד נציגי ציבור, ארגוני זכויות וחוקרים פיננסיים. “בלתי מתקבל על הדעת שמי שסיכן את חייו למען המדינה יישלל ממנו אחד היסודות הבסיסיים של החיים האזרחיים – הזכות לדיור,” אמר סוכן ביטוח בכיר המעורה בדיונים. הסוגיה הזו גם שמה זרקור על המתח המתמשך בין הערכת הסיכון של המגזר הפרטי לבין אחריות חברתית במסגרת המערכת הפיננסית בישראל.

הצעת מדיניות: ביטוח בערבות מדינה לנכי צה”ל

בתגובה למצב הקיים, נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה יצחק, הציע כי המדינה תחייב את חברות הביטוח לספק ביטוח משכנתא לפצועי צה”ל במסגרת ערבות מדינה. לדבריו, מהלך כזה יפחית את הסיכון הפיננסי הנתפס בקרב המבטחים הפרטיים, ויבטיח נגישות שווה לנכי שירות.

המודל המוצע דומה למנגנונים הפועלים במדינות ה-OECD, שבהן הממשלה מתערבת כדי לכסות סיכונים חריגים או לסבסד פרמיות ביטוח עבור אוכלוסיות בסיכון גבוה. כלכלנים סבורים כי יישום מהלך כזה בישראל עשוי לחזק את אמון הציבור בענף הביטוח, תוך חיזוק מחויבותה המוסרית של המדינה כלפי מי שנפגעו בשירותה.

עם זאת, מומחים פיננסיים מזהירים כי יישום מנגנון בערבות מדינה מחייב תכנון אקטוארי ופיסקלי זהיר. המדינה תידרש, ככל הנראה, להקים קרן פיצויים ייעודית או מנגנון שיתוף-סיכונים לניהול תביעות עתידיות. עבור ענף הביטוח, מדובר גם באתגר של רגולציה מוגברת – אך גם בהזדמנות לשיפור תדמיתו הציבורית באמצעות הכללה רחבה יותר של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעות רחבות על שוק הביטוח

הדיון הציבורי המתפתח מדגיש את המפגש בין צדק חברתי למדיניות פיננסית בענף הביטוח הישראלי. ככל שהמודעות הציבורית גוברת, חברות הביטוח עלולות להתמודד עם סיכון תדמיתי גובר אם ייתפסו כמי שמעדיפות רווחיות על פני הגינות. המקרה של נכי צה”ל גם מעלה שאלות רחבות יותר על נגישותם של ביטוחים אישיים נוספים – כגון ביטוח חיים או בריאות – לאוכלוסיות בעלות פגיעות או מגבלות.

משקיפים בשווקי ההון מעריכים כי מעורבות המחוקק עשויה לסלול את הדרך לרפורמה רחבה יותר, שתגדיר מחדש את אופן הערכת הסיכון במקרים הקשורים לפציעות משירות צבאי. שינוי כזה לא רק שיתאים את ענף הביטוח הישראלי לסטנדרטים האתיים הבינלאומיים, אלא גם יהווה תקדים לשילוב ערכי שוויון חברתי בתוך הרגולציה הפיננסית.

מבט קדימה: לעבר מערכת הוגנת יותר

עם פתיחת הדיון בוועדת הכנסת, לתוצאותיו עשויות להיות השלכות ארוכות טווח הן עבור המבוטחים והן עבור חברות הביטוח. החלטה על יישום ערבות מדינה עשויה לסמן שינוי מהותי בכיוון של מערכת ביטוחית מכלילה יותר, שתבטיח כי גיבורי השירות הלאומי לא יישארו מאחור במרוץ לדיור. עבור הענף עצמו, מדובר ברגע מבחן להוכחת אחריות חברתית – שילוב בין זהירות אקטוארית לבין תחושת שליחות מוסרית מחודשת.