SKN | בית המשפט דוחה את ערעור המבוטח נגד מנורה מבטחים לאחר שלא הוצגה חוות דעת מומחה סותרת

Or Shushan

נקודות עיקריות

• בית המשפט דחה את ערעור המבוטח לאחר שקבע כי היעדר חוות דעת מומחה נגדית הותיר את פסק הדין המקורי ללא אתגר ממשי.
• ההחלטה מחזקת את הסטנדרטים הראייתיים המחמירים בבתי המשפט במחלוקות ביטוח, במיוחד במקרים הכוללים הערכות רפואיות או טכניות.
• הפסיקה עשויה לעודד מבטחים להסתמך יותר על חוות דעת מקצועיות, ולדרבן מבוטחים להיערכות יסודית יותר להליכים משפטיים.

הסטנדרטים המשפטיים מניעים את תוצאת המחלוקת הביטוחית

המקרה מדגיש כיצד דרישות פרוצדורליות — ובפרט הצורך בהגשת חוות דעת מומחה מהימנה — יכולות לעצב באופן מכריע את התנהלותן של תביעות ביטוח וערעורים.

מבוא

החלטת בית משפט שניתנה לאחרונה, אשר דחתה ערעור של מבוטח נגד מנורה מבטחים, מדגישה את התפקיד המרכזי שחוות דעת מומחים ממלאות במערכת ההתדיינות הביטוחית בישראל. המבוטח, שיוצג בידי עורך הדין ג׳ון גבא, לא הציג חוות דעת מומחה הסותרת את ממצאי חברת הביטוח — ובכך נחלשה משמעותית התשתית הראייתית של הערעור. הפסיקה מגיעה בתקופה שבה בתי המשפט מדגישים הקפדה ראייתית על רקע עלייה במחלוקות בשווקי הביטוח בישראל.

הקשר ענפי: חשיבותן הקריטית של חוות דעת מומחים

מחלוקות ביטוח העוסקות בנכות, הערכות נזק מתאונות או השלכות בריאותיות ארוכות טווח נשענות כמעט תמיד על חוות דעת מקצועיות. בתי המשפט מסתמכים על דו”חות אלו כדי להכריע במחלוקות עובדתיות, במיוחד כאשר נדרש ידע רפואי או טכני. במקרה זה, חוות הדעת מטעם מנורה מבטחים התקבלה כראיה מרכזית מכיוון שלא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם המבוטח — תוצאה שמשקפת פסיקה קודמת אך גם מדגישה את הנטל המוטל על תובעים.

ענף הביטוח בישראל רואה עלייה עקבית בהליכים משפטיים על רקע דחיות תביעות, בין היתר עקב מודעות גוברת בקרב מבוטחים ומבנים חוזיים מורכבים יותר. ככל שמבטחים מתמודדים עם עלייה ביחסי התביעות ודרישות רגולטוריות מחמירות, הם נשענים יותר על הערכות מומחים כדי להצדיק החלטות. בתי המשפט, מצדם, לרוב מקבלים הערכות אלו אלא אם המבוטח מציג חוות דעת מקבילה ואמינה.

השלכות רחבות על מבטחים ועל מבוטחים

לפסיקה יש משמעויות אסטרטגיות ותפעוליות. עבור המבטחים, ההחלטה מחזקת את החשיבות של חוות דעת מקצועיות מקיפות ומתועדות היטב. היא עשויה גם לחזק את נכונותם לנקוט עמדות תקיפות יותר במחלוקות המבוססות על הערכות טכניות, מתוך ידיעה שבית המשפט מצפה מהמבוטח לעמוד ברף ראייתי גבוה.

עבור המבוטחים, המקרה מהווה תזכורת ברורה: ללא חוות דעת מומחה נגדית, הסיכוי להצלחת ערעור נמוך גם אם קיימת תחושת צדק אישית. מצב זה מעלה את עלויות ההליך ומדגיש את הצורך בהיערכות מוקדמת, לרבות פנייה למומחה עצמאי עוד בטרם הגשת ערעור.

לאן פני הענף: מגמות התדיינות ושיקולים רגולטוריים

הפסיקה עשויה לעצב את ההתנהלות העתידית במחלוקות ביטוח. משפטנים מעריכים כי יותר מבוטחים יפנו למומחים עצמאיים כבר בתחילת הדרך כדי להבטיח עמידות ערעוריהם בפני ביקורת משפטית. גם מבטחים עשויים לגבש נהלים אחידים ושקופים יותר לבחירת מומחים כדי לחזק את אמינותם במסגרת דיונים משפטיים.

הרשויות הרגולטוריות, ובראשן רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עשויות לבחון כיצד משקל היתר הניתן לחוות דעת מקצועיות משפיע על הוגנות בשווקי הביטוח. אם יתברר כי פערי גישה למומחים יוצרים אי-שוויון בין מבוטחים, ייתכן שיועלו צעדים לשיפור האיזון.

סיכונים הצפויים בהמשך

הסיכון המרכזי כעת הוא העמקת הפער בין מבוטחים בעלי יכולת להיעזר במומחים לבין אלה שאינם יכולים. ככל שבתי המשפט ממשיכים לדרוש ראיות מקצועיות מחמירות, מבטחים ומבוטחים כאחד נדרשים להסתגל למציאות שבה מסמכים מקצועיים — ולא תחושות או טיעונים כלליים — הם הקובעים את תוצאת ההליך. פרשת מנורה מבטחים משקפת כיוון ברור: התדיינות ביטוחית בישראל הולכת ומקבלת אופי מקצועי, ממוסמך ותלוי מומחים.