כתבה 2: מדד הבטיחות בעבודה בארה”ב – ענף הבנייה בראש עם עלות שנתית של 10.44 מיליארד דולר
עיקרי הדברים ענף הבנייה בארה”ב מדורג כענף המסוכן ביותר, עם עלות פגיעות שנתית של יותר מ־10.44 מיליארד דולר. הנתונים מצביעים על פערים מתמשכים בתרבות הבטיחות…
ענף הביטוח בישראל ניצב בפני אתגר משפטי משמעותי לאחר הגשת תובענה ייצוגית נגד איגוד חברות הביטוח ונגד חברת שידור המשמשת כזרוע לוגיסטית לניהול מינוי שמאים מכריעים. על פי כתב התביעה, שהוגש לבית משפט השלום בבית שאן, חברות הביטוח הפרו לכאורה באופן שיטתי את הוראות הדין המסדירות את מנגנון “השמאי המכריע” — מנגנון שמטרתו ליישב מחלוקות בין מבוטחים למבטחים לגבי הערכות נזק.
בלב התביעה עומד עניין פרוצדורלי: על חברות הביטוח להגיש ערעור בתוך יום עסקים אחד בעת תגובה להצעת תיקון, ובתוך שבעה ימים בעת ערעור על חוות דעת סופית של שמאי חיצוני. לטענת התובעים, לוחות זמנים אלו לא כובדו, והעיכובים גרמו לנזק כספי למבוטחים שקיבלו פיצוי הנמוך מהערכת הנזק האמיתית.
שווי הקבוצה מוערך ב־2 מיליון שקלים, בעוד התביעה האישית עומדת על 46,000 שקלים — ההפרש בין הערכת שמאי המבוטח לבין הפיצוי שנקבע על ידי השמאי המכריע מטעם המבטח.
לפי הבקשה, חברות הביטוח הפעילו לכאורה את מנגנון השמאי המכריע לאחר שפג תוקף המועדים, כאשר חברת השידור — האחראית על תיאום ותפעול התהליך — לא מנעה או דיווחה על ההפרות. התביעה מצטטת הסכמים פנימיים המחייבים את מפעילת המנגנון לוודא עמידה בלוחות הזמנים לפני קידום ההליך.
המקרה האישי של התובע מדגים את טענות ההפרה: לאחר תאונת דרכים במאי 2024, שמאי חיצוני העריך את הנזק ב־94,756 שקלים (או 98,711 שקלים כולל שכר טרחה). המבטחת השתהתה בבדיקת הרכב כמעט חודש והציגה הערכה נמוכה בהרבה — 47,893 שקלים. לבסוף, השמאי המכריע קבע פיצוי של 52,515 שקלים — רחוק באופן משמעותי מהערכת השמאי העצמאי.
התביעה טוענת כי מדובר במגמה מערכתית ולא במקרה חריג, ומדברת על “נורמה פסולה” שהשתרשה בטיפול תביעות בענף. לטענתה, עיכובים אלה פוגעים במסגרת הרגולטורית שנועדה להגן על המבוטחים ומערערים את אמינות תהליך שמאות הנזק.
איגוד חברות הביטוח מסר כי טרם קיבל את בקשת האישור ולכן אינו יכול להתייחס לגופה. חברת השידור “סידורית”, שמזוהה כמפעילת המנגנון, דחתה כל קשר להיבטים הכספיים או להפרות הנטענות וטענה: “סידורית אינה צד לעניין כלל. אנו מספקים שירות לוגיסטי בלבד ואיננו מקבלים תשלום מהפונים.”
גורמי משפט מעריכים כי אם תאושר התובענה הייצוגית, היא עשויה להשפיע באופן רחב על תהליכי שמאות והסדרת תביעות בענף הביטוח בישראל. בנוסף, היא עשויה לעודד את רשות שוק ההון להדק פיקוח ולחדד מנגנוני אכיפה לאי־עמידה ברגולציה.
מעבר להשלכות המשפטיות המיידיות, המקרה מדגיש את המתח הגובר בשוק הביטוח הישראלי בין יעילות תפעולית לבין הוגנות כלפי המבוטחים. ככל שתהליכים דיגיטליים מחליפים גורמי מקצוע וההחלטות מתקבלות מהר יותר, האתגר הוא לוודא שהקידמה אינה באה על חשבון זכויות המבוטחים.
אם ייקבע כי אכן התרחשו הפרות מערכתיות, חברות הביטוח עשויות להתמודד עם חשיפה פיננסית ועם פגיעה תדמיתית — תוצאה שעשויה לשנות את התנהלות הענף בכל הקשור להערכת נזקים ויישוב מחלוקות. בכל מקרה, עצם הגשת התביעה כבר החזירה למרכז הדיון הציבורי את השאלה עד כמה המבטחים מקפידים על כללים שנועדו בראש ובראשונה להגן על לקוחותיהם.